את הטקסט הנ"ל כתב הרב דוד בר לבקשתי כדי לתת מענה לצרכים של אנשים שומרי מצוות שרוצים לזכות לטיפולי הילינג וטיפולים אחרים שאני מציעה ולוודא את התאמתם לנדרש מכל אדם שומר תורה ומצוות. כמובן שכל מסורת ושושלת דתית מקבלת את ההרשאות שלה גם באופן פנימי מרב או פוסק מסוים, אבל למטופל עתידי שמחפש אישור כללי לטוהר העבודה האנרגטית רוחנית שלי הכיתוב כאן אמור בהחלט לספק.
ההשפעה של שושלת משפחת צדוק על עבודתה של יפעת היא עמוקה ומהווה את הבסיס המרכזי לתפיסת העולם, לכלים הטיפוליים ולמתודולוגיה שבה היא פועלת. על פי המקורות, השושלת אינה רק פרט ביוגרפי אלא המקור ממנו נשאב הידע, שעובר תהליך של "היזכרות", זיקוק והתאמה לימינו.
להלן פירוט האופן שבו השושלת מעצבת את עבודתה:
- החייאת ידע קדום ושימוש בתדרים כהניים*
הבסיס לעבודתה של יפעת הוא מסורות משפחתיות עתיקות בנות כ-2,800 שנה, מהתקופה בה משפחת צדוק כיהנה בבית המקדש. ידע זה עסק במקור בריפוי, בעבודה עם "תדרים מקודשים" ובשימוש בכלים רוחניים ייחודיים לכהונה. אף שהרצף ההיסטורי נקטע בתקופת החשמונאים והידע נשכח, יפעת פועלת כיום להשיב את הניצוצות הללו ולהשתמש בהם ככלי טיפולי, במה שהיא מכנה עבודה עם "תדרי כהונה". - טרנספורמציה של "עבודת הקורבנות"*
אחת ההשפעות הישירות של השושלת היא תרגום … כיצד מתבצעת התאמת שיטות ריפוי עתיקות מהעולם למסורת הכהנית המקורית?
- תהליך התאמת שיטות הריפוי העתיקות מהעולם למסורת הכהנית, כפי שמתואר במקורות על ידי יפעת צדוק, הוא תהליך רב-שלבי המבוסס על ליקוט, זיקוק ובקרה. התהליך נועד להשיב ידע שאבד – אשר במקורו היה שייך למשפחת הכהונה (בית צדוק) – ולנקות אותו מהשפעות זרות שדבקו בו במהלך הדורות בגלות או במסורות אחרות.
הנה השלבים והעקרונות המרכזיים בתהליך ההתאמה:
1. ליקוט וזיהוי הידע האבוד השלב הראשון הוא איסוף הידע ממסורות שונות ברחבי העולם. יפעת מתארת כי היא מלקטת מחדש את הידע דרך היכרות עם מסורות גלובליות שבהן הנושאים הללו (כגון ריפוי ותדרים) השתמרו. היא רואה בכך פעולה של השבת ידע שהיה שייך לשושלת שלה אך נשכח ואבד מאז תקופת החשמונאים.
2. זיקוק וניקוי (הסרת עבודה זרה) זהו לב תהליך ההתאמה. הידע הגולמי עובר תהליך של "זיקוק" כדי להחזירו למקור העברי הטהור. פעולה זו כוללת:
* שלילת עבודה זרה: ניקוי השיטות מכל חשש לעבודה זרה, היקשרויות לא נקיות, או עבודה עם כוחות שאינם שייכים ל"דרגה גבוהה של אור".
* יחס מאוזן לישויות: ההתאמה כוללת שינוי התפיסה ביחס לכוחות רוחניים. בניגוד למסורות מסוימות הרואות בישויות כוחות עצמאיים שיש לפעול מולם או לסגוד להם, הגישה העברית המותאמת מכירה בהשפעותיהם אך שוללת מהם כוח עצמאי ואינה נאבקת בהם, אלא מתמקדת ב"הוספת אור".
* התמקדות באור: הגישה אינה דוגלת במלחמה בחושך אלא בהגברת המודעות והאור הפנימי של הנשמה, מה שמבטל ממילא את אחיזתם של כוחות שליליים.
3. בקרה רוחנית ("צוות היגוי") התהליך אינו מתבצע בחלל ריק. יפעת נעזרת בצוות של "אנשי רוח עבריים" שמכירים את התחומים הללו. תפקידם הוא לספק בקרה נוספת, לוודא שהידע עובר "התאמה, אישור ועיבוד" ושהוא מוחזר למסלולו המדויק בהתאם למסורת. זהו מנגנון שנועד להבטיח שהתוצאה הסופית תהיה "אדוקה" ומתאימה לעם היהודי.
4. טרנספורמציה של הפרקטיקה (מפיזי לרוחני) ההתאמה כוללת גם שינוי בדרך היישום של הטקסים העתיקים. דוגמה מרכזית לכך היא עבודת הקורבנות: בעוד שבעבר העבודה בבית המקדש הייתה פיזית וגרפית מאוד, שיטת הריפוי המותאמת לוקחת את אותם עקרונות (טרנספורמציה, כפרה, טיהור) ומיישמת אותם ברובד האנרגטי, התיאורטי, המנטלי והנפשי. כך, העקרונות העתיקים נשמרים, אך אופן הביצוע מותאם לעבודה פנימית ואישית המתאימה לתקופה הנוכחית.
לסיכום, ההתאמה מתבצעת על ידי לקיחת טכניקות אוניברסליות, הסרת סממנים פגאניים או זרים, הכפפתן לעקרונות המונותאיסטיים והרוחניים של העם היהודי, ויישומן כעבודה תודעתית ואנרגטית במקום עבודה פולחנית-פיזית.